חוסן זוגי בימי מלחמה וטרור – מאמר דיעה
לא חשבתי שאכתוב אי פעם על זוגיות בזמן מלחמה או זוגיות תחת איומי טרור ופחדים קיומיים. האם זוגיות מושפעת מתקופות כאלו? האם היא נחלשת או מתחזקת והאם היא בכלל מעניינת כרגע? ואם כן, מהו חוסנה במצבים אלו?
מלחמת “חרבות ברזל” שהתחילה בשבת 7.10.23 בעקבות אירועי טבח נוראיים וחדירת מחבלים לשטחי המדינה, זעזעה את העולם שלנו כפי שהכרנו הן ברמה המשפחתית והן ברמה הלאומית. מלחמות משפיעות על משפחות ועל זוגיות באופן עקיף ובאופן ישיר (Murthy,2007). בקטע הבא אבחן את השאלה איך המלחמה הזו משפיעה על הזוגיות שלנו ועל החוסן הזוגי. המידע נשאב ממחקרים בנושא, דיווחים של זוגות מהקליניקה וממצאי סקר קצר שערכתי (מצ”ב למטה התוצאות)[1].
זוגיות בימי מלחמה
במלחמה אנחנו חווים אובדן של חיים, אובדן של תמימות ואובדן של בטחון (באום, 2021). אנחנו חווים מצב שלא ציפינו אותו ובכל יום אנחנו מגלים אותו מחדש. החוויה האישית משפיעה על המערכת המשפחתית והמערכת הזוגית ואלו משפיעות גם על הילדים ובני משפחה נוספים. הבית שהוא המקום הבטוח נערך למצבים שעלולים לייצר חוסר בטחון עבור יושביו. הבית מורכב מההורים והילדים ולפעמים חברים נוספים במשפחה שנמצאים בסביבה אחת. האווירה בבית, היא מקור עוצמה עיקרי לצמיחה. אווירה זאת נוצרת על ידי ההורים ומשקפת את האישיות שלהם, יכולתם להסתגל ועומק הרגשות שלהם. תגובות ההורים ללחצים במצב של מלחמה, משפיעות על הבית בכלל ועל הילדים בפרט ((Gaylord, 1943.
מלחמה מסייעת לנו להעריך את החיים שלנו, את חיי הילדים ואת בני ובנות זוגנו. חלק חיים בבתים שאינם שלהם, בבתי מלון, לפעמים באוהלים או בהריסות של בתי מגורים שנותרו על תילם. חלק מהמשפחות מארחות בני משפחה נוספים או מתארחים אצלם. עם זאת, מחקרים טוענים שניתן ליצור חיי זוגיות סבירים ואפילו מספקים גם תחת התנאים הללו ((Gaylord, 1943.
הבשורה הטובה היא שמחקרים מראים שאין עליה של אחוזי הגירושין בקרב משפחות בזמן מלחמה או לאחריה. ממחקר שנערך בשנת 2018 על זוגות שנישאו בזמן מלחמת העולם ה-2 נמצא ששיעור הגירושין תאם לממוצע הארצי (לא יותר ולא פחות). זאת בשורה טובה (אם אפשר לומר על משהו במלחמה שהוא בשורה טובה) שאומרת לנו שאין השפעה על המערכת הזוגית באופן ספציפי לפחות לא יותר מהרגיל. באותו מחקר נמצא גם שזוגות שאחד מבני הזוג שלהם גויס, שיעור הגירושין היה דומה לשיעור הגירושין באותן השנים (שנות ה-70 במאה ה-20).
עם זאת, ממצאי המחקר הציגו שינוי בקרב הרווקים. רווקים שהיו בגילאי 30 ומעלה ולא היו נשואים בזמן המלחמה, נישאו מהר יותר. יכול להיות שהדבר נובע מהעובדה שמלחמה משנה את המיקוד שלנו ממיקוד בדברים/ערכים פיזיים למיקוד בדברים רגשיים ורוחניים. ערכי הזוגיות והמשפחה תופסים מקום חשוב יותר מאשר שהיו לפני המלחמה, לא רק כי אנחנו החיים שמרימים ומשמרים את המדינה ותפקודה, אלא גם כי אלו ערכי העתיד ובניית דורות ההמשך ((Gaylord, 1943.
מה ההבדל בין משפחות בהן אחד/שניים מבני הזוג מגויסים (מילואים/סדיר)?
איך אפשר בכלל לתאר את תחושת הפחד של אישה או גבר ששולח/ת את אהובו/תו לחזית על מנת להילחם בידיעה שאין ערבון לחזרתו/ה. הפרדה מדמות חשובה בחיים שלנו מעוררת מגוון תגובות רגשיות, כמו חוסר אונים ומצוקה שיכולים להיות מלווים בפחדים ובהתקפי חרדה. חוסר הידיעה לגבי חזרתו/ה מתחילה בפחד קיומי וממשיכה גם לשאלות יומיומיות לגבי תפקוד הבית, הקשר עם הילדים ועד לשאלות וקשיים בפן הכלכלי. הבית ותפקידיו משתנים מתפקוד של בית עם שני מנהלים למנהל אחד. כמו כן, הקשר של המגויס עם ילדיו משתנה, מתלות לעצמאות וכמובן שההכנסות של המשפחה קטנות. כלומר, המצב משפיע על חיי הבית לאורך כל תקופת ההתגייסות ולאחריה (Karakurt et al., 2012).
המגויס עוזב את הבית כפי שהוא, את הפיתוחים שהתחיל ליצור בו, את הילדים ואת העבודה שלו ומתרכז בלו”ז אחר לגמרי, בתנאים שונים ובמטרה מאוד ספציפית. שניהם מלווים בפחדים קיומיים ובעיקר ביטחוניים על עצמם, ילדיהם והמדינה.
ממחקר שנערך בנושא נמצאו 4 תובנות עיקריות למערכות הזוגיות שבהן אחד מבני הזוג יצא לשרת או להילחם (Karakurt et al., 2012):
- לרגעים עלתה תחושת קרבה ובעוצמה גבוהה יותר מהרגיל.
- מעבר מהדדיות לעצמאות ולהיפך.
- שינוי בתמיכה החברתית ובתמיכה הכלכלית
- מו”מ מחודש ומתמשך על התפקידים בבית ובחוץ- בן הזוג שנשאר בבית עם הילדים בעצם ממלא את כל התפקידים בבית, החל מדאגה לצרכים הבסיסיים (כמו: אוכל ושינה) ועד לדאגה לצרכים הרגשיים.
כמו כן, לאחר המלחמה, התמודדו חלק מזוגות אלו עם טראומה ופוסט טראומה של המגויס ו/או של משפחתו. התמודדות עם טראומה ופוסט טראומה מסוגים שונים עבור הלוחמים ולעיתים גם מבני המשפחה הוסיפו אתגרים למערכת הזוגית.
יתרה מכן, במצבים בהם זוגות חוו קרבה גדולה מעבר לרגיל ויצרו רגשות חיוביים, גדל הסיכוי להתקשרות מחודשת חיובית גם בסיום המלחמה. עם זאת, אם במפגש מחודש, לאחד מבני הזוג היו ספקות רציניים לגבי הזמינות הפיזית והרגשית של בן זוגו במקום ראייה אידאלית של מערכת היחסים, ייתכן שבני הזוג לא יתקשרו מחדש בהצלחה. כלומר, בני זוג שהשתמשו בעוצמות שלהם גם בתקופת המלחמה, האמינו בזוגיות ותמכו האחד בשני/ה, התחזקו וצמחו גם בתום המלחמה. לכן צריך להבין מהו החוסן הזוגי שלנו בימי שגרה ובימים אלו של מלחמה (וטרור).
מה קורה לנו?
באוקטובר נובמבר 2023 ערכתי סקר קצר במטרה לבחון את החוסן הזוגי שלנו בזמן המלחמה מתוך הבנה שהטרור שחווינו והמלחמה שנכנסו אליה בעקבותיו תזעזע את עולמנו האישי, הרגשי והזוגי.
תוצאות הסקר (גרף מס’ 1) תומכות בחוסר השינוי בתחום הרגשי, כפי שמתארים המחקרים. אך תוצאות אלו סותרות את המחקרים שטוענים שתפקידי הבית משתנים בזמן מלחמה. הגרף למטה מראה ש-% 88 מהעונים טוענים שתפקידי הבית כלל לא השתנו. יכול להיות שרוב העונים על הסקר לא נשארו לבד בבית. הסקר לא מציג את מספר המגויסים שענו עליו ויכול להיות שבאמת אין תחושה של שינוי כי התפקידים דומים למה שהיו לפני המלחמה. במידה וזה אכן המצב סבירות גבוהה שלא יווצר שינוי גדול בקרב הזוגות האלו בסיום הלחימה.
הגרף האמצעי מציג ש86% מהעונים על הסקר מרגישים שהם לא התקרבו פיזית בעקבות המלחמה וכ-60% מהם לא חשים ריחוק גם בפן הרגשי (גרף 2). כלומר, יכול להיות שרוב הזוגות לא חשים שיש קרבה נוספת, אך התשובות האלו לאוו דווקא מעידות על ריחוק. לפי המחקרים, ובמידה והקרבה הרגשית שמתוארת על פי העונים על הסקר תמשיך ככה (ניתן לראות גם בגרף השמאלי למטה) יש בה את הפוטנציאל לייצר עבור זוגות עוד מקור לחוסן זוגי כרגע וגם בתום המלחמה.
גרף 1- מה קרה בזוגיות מפרוץ המלחמה?
גרף 2 –תחושת ריחוק רגשי
מהו חוסן זוגי?
חוסן זוגי מוגדר באופן שונה בזמני שגרה לעומת זמנים של חירום ו/או משבר. כמובן שמלחמה היא מצב של משבר וחירום, אבל חשוב להבין את השוני בהגדרות.
חוסן זוגי בשגרה מוגדר כתשובה לשאלה “איך אנחנו משלימים אחרי קונפליקט?” לא, האם אנחנו רבים, כי זה בוודאות קורה, זה גם לא תלוי בכמות הוויכוחים של בני הזוג. חוסן זוגי נמדד באופן שבני הזוג מתמודדים אחרי הריב. בני זוג עם חוסן בשגרה משתמשים במחוות מסוימות כדי להפסיק את הריבים. המחוות האלו הם סימנים עם העיניים, הומור קבוע שלהם, חיבוק או מגע מסוים וגם אמירות קבועות כמו “טוב, הריב המוכר, נריב עליו אח”כ” בדרכים אלו אחד מבני הזוג בעצם אומר לשני “יאללה, בוא/י נפסיק לריב”. עכשיו לשני יש שתי אופציות: להמשיך לריב או לקבל את ההזמנה. כשהשני מקבל את ההזמנה זה נקרא – חוסן זוגי. זוגות שפועלים ככה מעלים את הסיכוי לזוגיות מאושרת וארוכת שנים (גוטמן, 2019).
חוסן זוגי שאינו בשגרה (כמו לאחר מוות של אדם קרוב, הפלה, טרור ומלחמה) מוגדר כתשובה לשאלה “איך אנחנו מתמודדים יחד לאחר המשבר שקרה?” החוסן הזה בא לידי ביטוי בתחושה דיאדית של אבל, עצב והפסד (Sanford et al., 2016). זה לא אומר שכל אחד מבני הזוג חווה את האבל באותה עצימות, זה כן אומר שמרגישים שהתחושה היא משותפת ושהשני נמצא איתי בכאבי.
חוסן זוגי שאינו בשגרה נחלק לשתי קבוצות: הכלה ותגובה. כלומר, האם יש לנו יכולת להכיל את בן.ת הזוג שלנו ועד כמה ומצד שני, איך אנחנו מגיבים למצב הקשה שאנחנו בעצמנו עוברים. הסקר שערכתי, אפשר הצצה קטנה לחוסן הזוגי שדווח על ידי הזוגות שענו עליו במהלך החודש הראשון של המלחמה. השאלה בסקר זה נשארה שאלה פתוחה, אך היתה שאלת חובה על מנת לאפשר מענה חופשי וכנה ככל הניתן מצד המשיבים.
התוצאות הראו שמצד אחד, 63% מהעונים הבינו שאחד מהם מגיב באופן דראמטי (גרף3). כלומר הבינו שאחד מהם מגיב באופן שיותר מוקצן מהשני. מצד שני, לפי התשובות הפתוחות ניכר שהעונים לסקר הבינו שצריך להכיל את השוני. מחקרים דיברו על כך שכדי לעבור משברים שאינם בשגרה רצוי שבני הזוג יאפשרו תחושה של שותפות גורל.
גרף 3- תגובות למצב והיכולת להכיל
45% מהמשיבים, תיארו שיחות, שיחות עומק, מדברים הרבה, שיתופים ועוד ניסוחים דומים כגורם לחוסן הזוגי שלהם. 20% מהם תיארו את החשיבות בשיתוף הפעולה כמו: “משתפים פעולה עבור הילדים”, “תחושת קושי משותפת, לשנינו זה קשה”, “מבינים שיש לנו אחד את השני” כמקור נוסף לחוסן הזוגי שלהם. רק 15% תיארו שהם משתמשים בהומור כדי להקל על האוירה ולהתקרב. 6% מהמשיבים גם תיארו את החוסן שלהם דווקא על ידי ההתרחקות מבן.ת הזוג, למשל על ידי “התעלמות מבן הזוג”. היו כמה זוגות שתיארו שדווקא ההשלמה ביניהם מחזקת אותם כמו על ידי “הוא המרגיע הלאומי ואני ההיסטרית”.
אני חושבת שהסקר מחזק את התיאוריה, שחוסן זוגי נבנה על ידי השתדלות של שני בני הזוג לתמוך, להבין ולאפשר “תחושת קושי משותפת” כפי שציין אחד מהעונים לסקר. כמו כן, עלו כלים נוספים שיכולים לסייע במקביל לכלי העיקרי, כגון: הומור, התרחקות מדי פעם, כלב/חתול.
אמנם, לא ניתן להסיק מכך על כלל האוכלוסייה, אבל בשילוב עם התיאוריה המידע מהשטח מחזק אותה. מדהים לגלות כמה כוחות יש לנו באופן טבעי. כמה יצירתיות יש לו כבני אנוש, כהורים וכבני זוג. אמנם, בזמן מלחמה אנחנו מרגישים מתוסכלים וחסרי השפעה על המצב במדינה, אבל לפחות בנושא החוסן הזוגי יש לנו השפעה מסוימת והתרומה שלנו בתחום הזה יכולה לחזק את הזוגיות שלנו ואותנו ולאפשר לנו להרגיש בעלי השפעה ויכולת.
ביבליוגרפיה
גוטמן, ג. מ., סילבר, נ., (2019). שבעת העקרונות לנישואים מאושרים : מדריך מעשי לשיפור הקשר הזוגי / ד”ר ג’ון מ’ גוטמן ונאן סילבר ; עברית: ניצן לפידות ; עורכת אחראית: ראובת נצן ; עורכת התרגום: אורלי דורון ; הקדמה מאת פרופ’ יורם יובל. אגם הוצאה לאור.
Karakurt, G., Christiansen, A. T., Wadsworth, S. M. M., & Weiss, H. M. (2013). Romantic Relationships Following Wartime Deployment. Journal of Family Issues, 34(11), 1427-1451. https://doi.org/10.1177/0192513X12470799
Sanford, K., Backer-Fulghum, L. M., & Carson, C. (2016). Couple Resilience Inventory: Two dimensions of naturally occurring relationship behavior during stressful life events. Psychological Assessment, 28(10), 1243–1254.
Murthy, R. S. (2007). Mass violence and mental health: Recent epidemiological findings. International Review of Psychiatry, 19, 183 – 192.
[1] סקר לא אקדמי. עליו ענו 50 נשים וגברים