היום רע לי!
ואני לא רוצה שיאמרו לי “שזה יעבור”.
ולא שיגידו “שיהיה בסדר”.
אני אפילו לא רוצה “לגדול ולהתפתח מזה”,
כי הכל “שיעורים” בחיים.
קצת קשה לדבר עם הלב בשפת “ההיגיון”…
הלב מבין שפה אחרת.
שפת הלב היא שפה של רגשות והרגש מניע אותנו לפעולה, בין אם נרצה ובין אם לא. כל מה שאנחנו עושים מונע מרגש. תדמיינו את הרגש שדחף אתכם להקים את העסק שלכם, או את הרגש האימהי שהניע אותך להיכנס להיריון וכמובן, את רגשות ההתאהבות שהניעו אתכם להיות יחד.
הדברים הטובים ביותר צומחים מרגשותינו. אז למה כשקשה לנו אנחנו מנסים לברוח ולהדחיק? במקום לכאוב?
זה מאוד פשוט…
כי כשהיינו ילדים אמרו לנו: “את חזקה ואל תקחי את זה קשה” או “די, קום, תהיה גבר” או סתם “זה יעבור ויהיה בסדר” ובלי לשים לב דיכאו בנו את היכלת להחצין רגשות ובמקביל חיזקו בנו את יכלת ההדחקה הרגשית.
זה לא אבוד.
זה שם, רק צריך להתחיל לאפשר לרגשות האלו לעלות ולשהות בהם לקצת זמן, מבלי לספר סיפורים ומבלי לנסות לברוח.
כשמדברים עם הלב בשפה שלו – הוא מקשיב!