לפני שהתגרשנו עלה הנושא: טיפול /אימון זוגי. הלכנו, אני ללא אמון והוא ללא רצון.

לא פעם זה קורה שאחד מבני הזוג מציע ללכת לטיפול זוגי והצד השני מסרב או כמונו הולך בלי רצון. קיימת בנו נטייה מושרשת חזקה להגיד: ” אני בסדר – תלך אתה או תלכי את”.

מסתבר, שלעיתים, הגעה של צד אחד בלבד, היא רעיון טוב מאוד.

כך קרה שבסיפור שלנו בנישואין, אף אחד מאיתנו לא לקח אחריות, ולא נשאר באימון. החיים הובילו אותי לעולם הגישור שהוכיח לי כל פעם מחדש, כמה חשוב לקחת אחריות על המציאות שלנו על מנת לקדם את ההתפתחות שלנו. אני מאמינה שכל אחד מאיתנו אחראי ב100% על מעשיו.

כאשר אחד מבני הזוג מגיע לבד זה ברור מאליו שהוא לוקח אחריות ולכן הוא מצליח לעשות שינוי הן בעמדות הפנימיות שלו, הן בתקשורת והן במעשים.

למה אני מספרת לכם את כל זה?

כי בתמונה מעלה רואים תועלת נוספת- מתאמנת שמגיעה לבד למפגשים ומשתפת את בן זוגה בכלי שנלמד. יחד הם השתמשו באופן יצירתי בכלי הנלמד (voice dialog) ויצרו שפה מיוחדת משלהם, כך נוצר מצב שכשצד אחד לוקח אחריות על הזוגיות, מבין מה הוא רוצה, יודע איך לתקשר את זה לצד השני, ללא ביקורת, בחמלה אך בבירור. והצד השני, באופן טבעי, נע לקראתו ואפילו יהיה יצירתי כל כך, ישתף פעולה ויפרגן לאימון של בת זוגתו.