תכינו את עצמכם לתקופה שבה אתם מתחילים לחקור את “העצמי הזוגי” שלכם ותהנו מכל רגע. קודם כל, חשוב לי להכין אתכם/ן שהשלבים הללו מצריכים מכם/ן להתחיל לשנס מותניים ולעבוד: לנתח את הקשר הזוגי, לחשוב ולרשום הרבה…כן, סורי, אין פתרונות קסם.
אבל….דבר אחד אני יכולה להבטיח לכם/ן- זה יהיה שווה כל רגע, כי זה יאפשר לכם/ן ל”התרחב” – קודם כל כאינדיבידואלים ואחר כך גם כבני/ות זוג בין אם לקשר הנוכחי או בין אם לקשר הבא. וזה יסייע לכם לבחור אם להיפרד או להישאר בשלמות.
בזמן העבודה על פי 10 השלבים הללו- אין לדלג על אף שלב, אם זה מעייף – תנוחו, אבל אל תקפצו לשלב הבא.
ותמיד מוזמנים לפנות אלי בשאלות ולקבוע פגישת ייעוץ.
שלב 1 – בחינה מחודשת של דפוסים בזוגיות
בשלב זה מתבוננים בהרגלים הזוגיים, מבלי לשפוט אותם (מסתכלים עליהם כמו שחוקר מתבונן בממצאי המחקר שלו). ושואלים שאלות, כגון:
- איך אתם רבים בד”כ? (למשל: אחד מטיח האשמות והשני מצטדק, אחד מעביר ביקורת והשני מתרחק, אחד מתקרבן ומרגיש שתמיד “עושים לו” והשני כל הזמן תוקף אותו וכן הלאה).
- איך אתם מבלים?
- איך האינטימיות? (האם השיח עמוק? עד כמה השיח ביניכם כנה? מה אתם מסתירים האחד מהשנייה? עד כמה אתם גלויים? האם הוא היה פתוח בעבר והיום פחות? האם השיחות מושתתות על ענייני דיומא בלבד?)
- מה מרגיז אותי בו/ה? עושים רשימה של 10 תכונות מעצבנות.
- מה היתרונות בזוגיות שלכם? יש למנות יתרונות מוחשיים (תמיכה כלכלית, עסק משותף, ילדים, בית, דייטים ועוד), לא מוחשיים (רגשיים והתפתחותיים, למשל: אני מקובעת והוא יותר גמיש, החשיבה שלו מעשירה אותי ב…ואני מעשירה אותו ב…, הוא משלים אותי בבירוקרטיה וביציבות, היא מהווה תמיכה רגשית- מישהי לחזור אליה ולהיתמך בה).
שלב 2 – עבודה על הדפוסים
בכל קשר זוגי יש דפוסים, המוח שלנו זקוק להרגלים ולכן דפוסים הם דבר נפלא, אבל עדיין צריך להכיר אותם. לרוב, הדפוסים הללו מקדמים את הזוגיות, אבל לעיתים הם גם עוצרים אותה. בשלב זה נכיר ונבין אותם ונתחיל, טיפה, להטיל בהם ספק. אתגרו את עצמכם! זה יהיה קשה ומעצבן- תתעצבנו ותענו על כל השאלות עד הסוף בלי הנחות, אתם תראו שמשהו בכם יתחיל להשתנות.
- קחו את רשימת התכונות המרגיזות שעשיתם בשלב 1, עברו תכונה תכונה ושאלו את עצמכם: האם יש בי משהו מהתכונה הזאת? אם לא, אז תבדקו למי כן יש? (אולי מישהו מההורים), אם כן, אז תבדקו מה היחס שלכם לתכונה הזאת שבכם? איפה היא באה לידי ביטוי? מתי היא מזיקה? מתי היא מועילה?
יש לנו יחסים אמביוולנטיים לתכונות מסוימות, כי לימדו אותנו בילדותינו שהן “רעות” ולא מועילות, אבל לכל תכונה יש גם יתרונות (למשל: לאדם קמצן יש את היכולת לחסוך).
- הטיה משלילי לחיובי – להתחיל להעביר את כל מה שמתרחש בזוגיות משלילי לחיובי (כן, זה אפשרי). אחרי שהבנתי שגם לתכונות שנתפסו כמרגיזות יש יתרונות, אני צריכ/ה להתחיל ליישם את היתרונות הללו הלכה למעשה ובעצם, לנסות להפוך כל דבר מרגיז לחיובי. למשל: “הוא אומר לי: ‘שימי את העוף בתנור במקום על הגז’ ואני מתכווצת ושומעת ביקורת. אם אני שומעת ביקורת, והבנתי שכשאני שומעת ביקורת אני נזכרת בביקורות שאימי היתה מטיחה בי וזה מכווץ אותי כילדה הקטנה שלא סמכו עליה, אזי עלי להבין שהוא לא אימי ולבחון בשנית את הכוונות שלו. אולי ההערה שלו בעצם באה ממקום אכפתי ורצון לשפר את האוכל שלנו שיהיה בריא יותר. אולי הוא רוצה לומר משהו שקשור אליו? אולי הוא לא רוצה להעביר ביקורת וזה רק נשמע ככה? כלומר, התפקיד שלך כאן זה לשנות לחשיבה חיובית ולהרחיק את המקרה מעצמך.
שלב 3- בחינת ממשקי חיבור עם הפרטנר
בשלב זה יש לערוך רשימה של כל ממשקי החיבור עם בן/בת הזוג (דוגמא: שיחות קבועות, הודעות, מפגשים, חשבונות משותפים, עסק משותף, משימות יום-יומיות ועוד).
שלב 4 – מקורות שמחה ויצרנות
מטרת השלב הזה היא להגדיל את מקורות השמחה שלך ולמלא באופן חיובי את הפערים שיווצרו בהיעדרות בן/ת הזוג. בשלב זה עשה/י רשימה של כל מה שממלא אותך, כמו: שיחות עם חברה טובה (רצוי חברה חיובית), יוגה, זמן איכות עם הילדים לבד, תחביב אהוב, ספורט. ורשימה נוספת של פעולות יצרניות שאת/ה יכולים להתחיל אותם בהווה (לפחות דבר אחד שהוא יצרני וקצר מועד), כלומר, משימות שבה את/ה מייצר/ת תוכן או בונה משהו, למשל: כתיבת בלוג חדש לעסק או עיצוב חדר העבודה/ילדים.
שלב 5 – עבודה על הפחדים “בחרו בחוסר נוחות” (ברנה בראון, 2019)
- שאלו את עצמכם- מה פרידה אומרת לכם? ונסו לדלות מכך את הפחדים שעולים. דוגמאות:
- “פרידה אומרת לי שנכשלתי בזוגיות”, כלומר יש כאן פחד מכישלון.
- “פרידה אומרת לי להיות לבד”, כלומר יש כאן פחד מבדידות.
- “פרידה אומרת לי עימות וזה יהיה בלאגן”, כלומר יש כאן פחד מעימותים.
זיכרו, לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם והוא משמש כאמצעי להרחקה מסכנה ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. הוא מעלה את רמות ההורמון אדרנלין בגוף ומייצר תחושה אוטומטית של בריחה או שיתוק או התקפה. עם זאת, פחד יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשייה והפעילות שלו. רובנו, משתתקים כאשר אנו חוששים ובמערכות יחסים פחד יכול לשתק את ההתקדמות שלנו. ללא פחד – אין אומץ! ממליצה להאזין להרצאה Brené Brown — The Courage to Be Vulnerable.
ברגע שתבינו מה הפחדים שעולים, תוכלו להתחיל להתיידד איתם ולחשוב שוב, אם אתם רוצים לצאת מאזור הנוחות הזה או שלא. גם בחירה ב”לא” היא בחירה טובה, אבל הפעם היא מתבצעת עם ידיעה, מודעות והשלמה עם המצב הקיים.
שלב 6- הקטנת ממשקי חיבור
בהנחה, שהגעתם לשלב זה ואתם עדיין בוחרים להיפרד, אז זה יהיה כואב וגם מפחיד (כפי שראינו בשלב הקודם), אבל כנראה שאתם כבר מוכנים לזה. בשלב זה תתחילו כבר לבנות תוכנית להקטנת ממשקי החיבור עם הפרטנר. למשל: אם הייתם רגילים לשוחח 8 פעמים ביום, אז תתחילו, בהדרגתיות ולפי הקצב שנכון לכם, להפחית את כמות השיחות וההודעות שנשלחות ביניכם. במקביל, תעלו את כמות הפעילויות המעצימות שאתם מייצרים עבור עצמכם ועבור האהובים עליכם. בכל פעם שאתם מקטינים ממשק נוסף, תשאלו את עצמכם:
- איך אני מרגיש/ה עם זה?
- במה זה מועיל לי?
- מה קשה לי בזה?
- מה בתוכי מאפשר לי להמשיך את התהליך הזה? (למשל: תחושה הקלה, הבטחון שנבנה בי, הבנת המניפולציות הרגשיות שבן/ת הזוג עושים כלפיי ועוד)
שלב 7 – שיתוף הפרטנר
בשלב זה, את/ה אחרי עבודה סזיפית, עצובה ומעצימה על הדפוסים האישיים בזוגיות שלך. לעיתים, דווקא הפרידה מהדפוסים וקבלתם תאפשר לך לראות את האור שבזוגיות שבה את/ה נמצאים ולעיתים, היא תסייע לך לעבור עוד שלבי השלמה לקראת הפרידה.
- השלמה עם הזוגיות – אם זה המצב, אזי זכית ועכשיו הזמן לשתף את בן/ת הזוג ולהעשיר את הקשר הזוגי. ממליצה להגיע להמשך מפגשים זוגיים על מנת חדש ביניכם את החוזה הזוגי.
- השלמה עם הליך הפרידה – זכית בתחושת השלמה עם הפרידה. שים/י לב, גם בתחושת ההשלמה הזאת, חווים צער וכאב – אל תבהל/י ממנה. תאפשר/י לה להיות.
- איך לשתף את הפרטנר?
- אוירה מכבדת ונעימה – מציעה לשתף את הפרטנר בהחלטה שקבלת, באופן מכבד ובאווירה נעימה. ממליצה לקבוע את המפגש הזה מראש ולא לזרוק את ההחלטה לאוויר (זה יהיה קשה, אבל זה מאוד חשוב ליצירת אוירה של רוגע והשלמה). רצוי שיעשה בזמן ששניכם בנחת, שלשניכם יש פנאי לכך ובמקום אינטימי (למשל: להכין ארוחת ערב בבית).
- דמיינו את מגוון ההתנגדויות שיכולות לעלות מצד הפרטנר שלכם. למשל: “את/ה אשמים בכל המצב הזה”, “בוא ננסה עוד משהו”, “למה דווקא עכשיו? מה הלחץ שלך?”
- אפשרו לפרטנר להתבטא עד הסוף, אל תיקחו את דבריו באופן אישי, זיכרו, שלכם היה תהליך ארוך של קבלת המצב והוא/היא רק עכשיו מתחילים תהליך משלהם. קבל/י את דבריו/ה, אל תשלול/י- זה לא ישנה את הסיבות לפרידה ולא מאיים על השלמות שלכם בהחלטה.
אם עשיתם את כל השלבים, בנחת ובדיוק על פי ההוראות, בשלב זה כבר לא באמת תהיה סיבה להישאר ביחד, למעט, ההרגל.
ככל שתהיו יותר סובלניים בתהליך הפרידה, ככה תוכלו להיות יותר גאים בעצמכם משתי סיבות: גם קבלתם החלטה אמיצה שטובה עבורכם וגם ביצעתם אוצה בכבוד ובהכלה של הצד השני. אם יש ילדים בתמונה, אזי הסעיף הזה חשוב כפליים ואני תמיד ממליצה לפנות למגשר/ת בסביבתכם.
שלב 9 – התבוננות פנימית על המצב
בחינת השלמות האישית שלך עם הפרידה והתקדמות לקביעת מועד לסיום הקשר באופן סופי ומוחלט. בשלב הזה רצוי להשתמש בדמיון מודרך, על מנת להתכונן לקשיים שיגיעו בעת הפרידה הפיזית. אתגר/י את עצמך כדי שתוכל/י להיות מוכנ/ה למה שיגיע בעת הפרידה. למשל: אני דמיינתי את עצמי מנתקת את בן זוגי מהנייד ומהפייסבוק, נמצא עם אישה אחרת, מאוהב ושמח בחלקו ואת מעבר הדירה שלו מהבית שלנו.
שלב 10 – פרידה סופית בשלמות (ניתוק מלא( ואֵבֶל
“ הַמָּוֶת חָשׁוּב לְחַיִּים ” (אליזבת קבלר-רוס)
בשלב זה, אתם נשארים לבד ומתאבלים על הפרידה. סבירות גבוהה שכבר התחלתם להתאבל עליה, עוד בשלבים הקודמים, אבל לא שמתם לבכם לכך- זה המצב הרצוי מבחינתנו. כל השלבים הקודמים, הכינו אתכם לבחור בפרידה וגם להכין אתכם לכאב שצפוי להגיע, ולמרות זאת, אתם צפויים לחוות תקופה לא קלה בכלל (מי יותר ומי פחות, אבל לכולם זה כואב), תקופה שיכולה להתארך כחודש או אפילו כמה שנים.
הבשורות הטובה- הכל זמני ועל כן זה נהיה קל עם הזמן.
- אתם תעברו את 5 שלבי האבל על פי אליזבת קבלר- רוס
- תוך כדי, אתם תחוו קשיים פיזיים, כגון: התקפי בכי, עייפות, הפרעות בשינה, עצבנות, כאבי ראש, קריז, נטייה למחלות וקשיים רגשיים, כמו: דכדוך, מחשבות אובססיביות, געגוע ומניפולציה להשיג קירבה. כל אלו, הם קשיים נורמאליים, אבל עלולים להיות גם קשיים קיצוניים, שבהם יש לגשת לאיש טיפול מתחום בריאות הנפש, למשל: מצב שבו הדכדוך הופך לדיכאון. כלומר, חוסר תפקוד ואף חוסר יכולת לקום מהמיטה ולעשות פעולות פשוטות.
- יש לשיים כל רגש שעולה: לשאול בכל יום: מה אני מרגישה כעת?
- לנהל יומן בכי יומי – לבכות לפחות פעמיים ביום: פעם ראשונה בשעות הבוקר לפני שמתחילים לעבוד, זה משחרר ומאפשר ריכוז בעבודה ופעם שניה בשעות הערב במקלחת או לפני השינה- זה מאפשר שינה טובה יותר.
הפרידה תתבצע משלמות רגשית ופיסית כאחד, עליה נעבוד לאורך כל תקופת המפגשים.
את השלבים אפשר לעבור איתי במפגשים אישיים בקליניקה במזכרת בתיה או בZoom