קצת על המחקר שלי בנושא: שותפויות בין מרכזי הגישור בקהילה לבין גורמים ברשות המקומית. כפי שהופיע בכנס גישורים ה- 15.
“אנחנו עומדים לצלול לתוך התזה שבוחנת את השותפויות שמייצרים מרכזי הגישור הקהילתיים, אבל לפני זה תחשבו לרגע על שיתופי פעולה מוצלחים בחיים שלכם – מה הם נותנים לכם?
שיתופי פעולה רלוונטים גם למי שאינו מנהל, עובד או מתנדב במרכז גישור…
אז הרעיון למחקר הזה עלה מהיותי בוגרת תואר שני ביישוב סכסוכים ומעבודתי במרכז הגישור בלוד והחלטתי לבחון את הנושא לעומקו אז שאלתי את שאלת המחקר הבאה:
השפעת דפוסי שיתוף הפעולה של מרכזי הגישור בקהילה עם גורמי הרשות, על דרכי ניהול סכסוכים ברשות המקומית
כלומר, האם באמת זה שהמרכז מייצר שותפויות טובות יגרום לכך שיישוב הסכסוכים ברשות המקומית תהיה יותר טובה?
כדי לבדוק את זה אוכלוסיית המחקר שלי – מרכזי הגישור בקהילה וגורמים מהרשות, העברתי סקר לכלל המרכזים דאז שהיו 50 ועליו ענו 45. המיקוד היה 5 מרכזים שמנהלות המרכז שלהם רואיינו לעומק ואני מודה להן על שיתוף הפעולה כי בזכותן אנחנו למדים. כמו כן, ראיינתי את השותפים מהרשות המקומית-שיל, הנדסה, שיטור קהילתי, לשכת הרשות והחינוך (בפועל היו 19 ראיונות).
אז איך מדדתי את זה?
משתנה ראשון: דפוסי השותפות מצאתי 3 רמות:
הבסיסית היא…”מודעות והחלפת מידע ללא קשרי גומלין”- במצב כזה הצדדים מודעים האחד לקיומו של השני אך לא מייצרים קשרים, דומה לייעוץ מקצועי
הגבוהה יותר היא …”שינוי פעולות ושיתוף במשאבים”- כאן אחד הצדדים כבר משנה משהו בעצמו כדי להתאים לשותפות עם השני ו/או מחליפים משאבים, גם השאלת חדר לגישור זה משאב. מהמחקר- כשאחד המרכזים התחיל לעסוק בנושא התחדשות עירונית שהטריד את שותפיו ואף עבר בנושא זה הכשרה.
והשותפות הגבוהה ביותר והחזקה ביותר היא “יצירה הדדית ובעלות משותפת”- במצבים האלו יש אסטרטגיה וטקטיקה משותפים גם הביצוע משותף וגם ההצלחה והכישלון. מהמחקר- שיתוף פעולה בין אגף החינוך למרכז גישור שהתחיל כפרויקט אחד וכשהוא הצליח הוא הפך לפרויקט בכל בתי הספר ברשות המקומית.
המשתנה השני זה שבדק את דרכי ניהול יישוב הסכסוכים ברשות, כלומר איך המרכז משפיע על הדרך שבה מנוהלים סכסוכים של תושבים ברשות, את זה מדדתי על ידי שאלות מנקדות המבט של מנהלות המרכזים ומנהלי האגפים ברשות שהביעו את דעתם לגבי שביעות הרצון של התושבים.
בנוסף, בדקתי גם מדד כמותי- מספר פניות
מה היו הממצאים?
בכל 5 המרכזים היה שיתוף פעולה ברמה של מודעות והחלפת מידע, 4 מהם שיתפו פעולה ברמה של שינוי פעולות ושיתוף במשאבים ו-2 שהביעו רמה גבוהה של בעלות משותפת ויצירה הדדית.
ממצא מרתק הוא הממצא שבו הושוו 2 מרכזי גישור בעלי אותם קריטריונים: וותק דומה, מספר אוכ’ דומה ברשות המקומית ושניהם מקבלים תיקי קהילה ותיקי בית משפט אך רמת השותפויות שהם מייצרים שונה. ה1 שמייצר רמות שותפות נמוכות מטפל ב50 תיקים מהקהילה וה2 שמייצר רמה גבוהה של שותפות מטפל ב100. בשנה.
מתוך הראיונות עם המנהלים וגורמי הרשות חיפשתי איזה תועלות ואתגרים עולים מהשותפות, ניגע על קצה המזלג מהממצאים הרבים שמעידים על זה שיש אתגרים כי יש מעט שעות עבודה. גורמי הרשות אומר שהוא מכיר את המרכז אבל לא עובד איתו יש מודעות אבל לא מצליח לפצח את המעבר לרמה גבוהה יותר. אבל יש גם לא מעט תועלות: שבעבודה קשה אפשר לייצר הרבה שותפים. שזה לוקח זמן אבל זה כן קורה. גורמי רשות שמבינים את התועלת ובמקום לעבוד בסכסוכים אני עוסק במה שאני אמור לעסוק בו.
לסיכום, התובנות שעלו מהמחקר:
- תמיכה של גורמי הרשות המקומית ושיתף הפעולה איתם הוא קריטי להעלאת המודעות למתן שירות לתושבים.
- ככל שהרמה של השותפות גבוהה יותר, אז עולה האפשרות לקבל יותר פניות לגישור מהשותפים.
- שיטת פעולה- כדאי להתחיל שותפות עם שותף אחד או שניים, להצליח בהם וזה יעודד את הגורמים האחרים ברשות להפוך לשותפים גם.
- איזונים בין השקעה בטיפוח הקשרים מול בית המשפט ומול הגורמים מהרשות המקומית.
ובמשפט שבאמת מאפיין את המחקר הזה:
“להצטרף אחד לשני זו התחלה;
להישאר ביחד זו התקדמות;
לעבוד ביחד זו הצלחה”
הצלחה משותפת של המרכז של הרשות ושל התושבים”
*המחקר המלא יתפרסם בקרוב